top of page
דולפין_edited.jpg

מהי תרבות והאם היא קיימת בבעלי חיים?

פרופסור דוד עילם

תרבות מעצבת את ההתנהגות של קבוצה מסויימת  להבדיל מקבוצות אחרות באותו מין (למשל, הבדל בין עמים שונים של בני אדם).

הדגש הוא על הבדלים שלא ניתן להסבירם כתוצר אקולוגי או גנטי (כלומר, ההוכחה לקיומה של תרבות אינה ישירה אלה על ידי שלילה של אפשרויות אחרות).

לכן - תרבות היא התנהגות שמופיעה בקבוצה אחת של מין בעלי חיים אך לא בקבוצות אחרות של אותו המין, התנהגות זו אינה מורשת גנטית.

נראה דוגמה להורשה תרבותית בסיפור המופלא של בילי הדולפינה שלימדה דולפנים ללכת על המים.

בילי, דולפין נקבה, נקלעה למצוקה ושוקמה באקווריום בו היו מופעי דולפינים. בהיותה באקווריום ראתה  בילי כיצד דולפינים אחרים מבצעים מופע של הליכה על המים עם הזנב, כמו בתמונה. אחרי שיחרורה אל הטבע, התברר כי מההסתכלות על הדולפינים באקווריום בילי למדה והתחילה ללכת על המים עם הזנב מרצונה החופשי בטבע. יותר מכך, שישה דולפינים, חברים שלה בטבע, למדו מבילי את תרגיל ההליכה על המים וביצעו אותו "בשביל הכיף". זו דוגמה נדירה לבעל-חיים שמלמד אחרים טריק שאותו בני-אדם מלמדים באקווריום בעזרת פרס למבצעים.

walk on water 1.png
monkey potato.png

איך התחיל חקר התרבות בבעלי חיים?
תשובה- עם בטטות...

תרבות: התנהגות חדשה שאינה מורשת גנטית או נרכשת באופן עצמאי, אלא מתפתחת בצורה כלשהי של למידה חברתית.

לרחוץ בטטה לפני שאוכלים!

סיפורם של קופי המקוק היפני  באי קושימה

ב 1952 החלו בהאכלת הקופים בבטטות כדי למשוך אותם כדי שיהיה קל לצפות בהם. הבטטות שהושלכו התלכלכו בחול ולכן הקופים נהגו לשפשף אותן כדי לנער את החול. יום אחד נקבה צעירה ששמה IMO שטפה את החול מהבטטה במי האוקיינוס. קופים אחרים למדו ממנה, ותוך מעט שנים רבים מהקופים כבר רחצו את הבטטות במי האוקיינוס לפני שאכלו אותן. כל הפרטים הראשונים שהתחילו במנהג השטיפה מתו כבר, אך הקופים הנותרים הוסיפו לשטוף את הבטטות אחרי שלמדו זאת מתצפית על אחרים. כך נוצרה קבוצה של קופי מקוק שיש לה התנהגות ייחודית ששונה מהתנהגות קבוצות של קופי מקוק במקומות אחרים ולכן זה הוגדר כתרבות בבעלי חיים.

 עם השנים עלתה ביקורת על המחקר הזה (התברר כי החוקרים בחרו למי לתת בטטות; מצאו שגם קופים אחרים נוהגים לשטוף מזון ועוד טענות) - אבל בכל מקרה זו הייתה הפתיחה של תחום החקר של תרבות בבעלי חיים. 

monkey potato 2_edited.png

קופים לומדים לפתוח דלת

בניסוי ניתנה לקופי קפוצ'ין קופסת מזון עם דלת שניתן לפתוח או הצידה או למעלה. חצי מהקופים פתחו את הקופסה על ידי הזזת הדלת הצידה, וחצי פתחו בהרמת הדלת כלפי מעלה. עתה נתנו לקופים אחרים להתבונן בקופים שפותחים את דלת הקופסה. התברר כי כל הקופים שראו קוף אחר פותח את הדלת על ידי הזזתה הצידה פתחו גם הם את הדלת בהזזה הצידה, וכל אלה שראו קוף פותח את הדלת על ידי הרמה למעלה פתחו גם הם בהרמת הדלת. כלומר - נוצרו שתי קבוצות של קופים, כל אחת עם התנהגות אחרת לאותה מטרה. 

זוהי צורה של למידה שנקראת "קונפורמיות תרבותית"

capuchin and doors.jpg
אימפלות_edited_edited.jpg

קונפורמיות

(ללכת עם העדר)

קונפורמיות היא נטייה לדבוק באחרים; במילים אחרות, בעלי חיים חברתיים נוטים לאמץ ולדבוק בהתנהגותם של אחרים. כך הם מקבלים את הנורמות של החברה, דבר שהוא הכרחי כדי שהחברה לא תתפרק. גם בני אדם הם בעלי חיים חברתיים, וקונפורמיות תוארה בהם זה מכבר בניסוי שמתואר בסרטון שבקישור (Asch conformity experiment). הסרטון משמאל מדגים את כוחה של קונפורמיות. הסרטון מימין מראה איך מתיחה במצלמה נסתרת מציגה קונפורמיות בצורה מגוחכת

vervet 1.jpg

קונפורמיות בקופים

בשמורת טבע החלו להאכיל קופי גונון (כמו זה שבתמונה) בגרעיני תירס שחלקם צבועים ורוד וחלקם כחול. בצד אחד של השמורה הגרעינים הכחולים נטבלו בתמיסת אלוורה מרה, בעוד שבצידה השני של השמורה נטבלו הגרעינים הוורודים בתמיסה מרה. בתקופה של 3 חודשים למדו 109 הקופים בכל צד של השמורה איזה מהגרעינים אכילים ואיזה לא. כעבור ארבעה חודשים נוספים, לאחר שנולדו ובגרו 27 גורים, הציעו שוב את הגרעינים הפעם רק עם צבע בלי טעם מר. מצאו שבוגרים וצעירים הראו העדפה ברורה לצבע שהקבוצה שלהם התרגלה לאכול, למרות שהפעם לא הייתה משמעות לצבע ולא היו גרעינים מרים. ועוד: במהלך הניסוי היגרו 10 פרטים מקבוצה אחת לשנייה. שבעה מתוכם הסתגלו מיד לצבע של קבוצתם החדשה אף שהאוכל לא היה מר.  

מכאן שזו קונפורמיות: הקופים אוכלים מזון שצבעו הוא הצבע שהקבוצה אוכלת ומתעלמים מאוכל בצבע אחר, גם כשאין סיבה לא לאכול אותו.

humpback_edited_edited.jpg

תרבות בלוויתנים

לוויתנים גדולי סנפיר כמו זה שבתמונה "שרים" כאשר לכל אוכלוסיה באיזור מסויים יש שיר שונה משל קבוצות אחרות. 
לוויתנים באיזור מסויים גם פיתחו שיכלול של צייד בעזרת בועות שמתואר בדף שעוסק בשיתוף פעולה. לפני שחרור בועות לוויתן שוחה וחובט במים עם הזנב. החבטות מפחידות את הדגים וגורמת להם להתכנס לקבוצה צפופה. אחרי שהדגים מצטופפים הלוויתן משחרר סביב הקבוצה בועות והלוויתנים מבצעים את הצייד כפי שמתואר בדף שעוסק ב"שיתוף פעולה". שיטה זו של הפחדה עם הזנב (lobtail fishing) התפשטה לאוכלוסיה של לוויתנים גדולי סנפיר שקשורים חברתית זה לזה: ההתנהגות תועדה בשנת 1980 בלוויתן אחד, ומעקב משך 27 שנים הראה שההתנהגות התפשטה ליותר מ 650 לוויתנים גדולי-סנפיר שיש ביניהם קשר חברתי.

כל קבוצת שימפנזים ונימוסי השולחן שלה:
אוכלים בידיים או עם כלי-אוכל

יש אוכלוסייה של שימפנזים שמשתמשים בענפים כדי לדוג טרמיטים או לרדות שרף מסדקים בגזעים. באוכלוסייה אחרת שימפנזים לא משתמשים בענפים. בניסוי קדחו בגזעי עצים שבתחום המחיה של כל אוכלוסייה חורים רחבים ויצקו לתוכם דבש. חלק מהחורים היו עמוקים ונדרש ענף כדי להגיע לדבש, חורים אחרים היו פחות עמוקים ובהם האצבעות יכלו להגיע לדבש. השימפנזים שרגילים להשתמש בענפים הגיעו לדבש בשני סוגי החורים בעזרת ענף. השימפנזים שלא יודעים להשתמש במקלות טבלו אצבעות בחורים הפחות עמוקים וליקקו מהאצבעות את הדבש, אך לא הגיעו לדבש בחורים העמוקים.
זו דוגמה להתנהגות שמאפיינת אוכלוסיה מסויימת אך לא אחרת.

chimps and honey_edited.jpg

איך מנחילים "תרבות"?

א. הנחלת מקום (local enhancement)

     המבצע אינו מתכוון ואינו יודע שהוא מוביל מקום

ב.  הנחלת תוצאה (stimulus enhancement)

     התוצאה של המבצע מהווה גירוי שמלמד אחר

ג. הגברת תגובה (response facilitation)

      חיקוי; המבצע מדגים אך לא בהכרח מודע לחיקוי

ד. הוראה (teaching or coaching)

      הדרכה פעילה לביצוע ההתנהגות הרצויה

להלן דוגמאות לכל אחת מדרכי ההנחלה

הנחלת מקום

מבלי שהוא מודע לכך, פרט מושך אחרים למקום מסוים ובכך מקנה להם מידע. בתמונה - לוויתנים גדולי סנפיר צדים בעזרת בועות, והדבר מושך עופות-ים שצדים גם הם את הדגים שלכודים בין הבועות.

הנחלת מקום_edited_edited.jpg

הנחלת מקום

מבלי שהוא מודע לכך, פרט מושך אחרים למקום מסוים ובכך מקנה להם מידע.
בתמונות: כאשר נשרים מזהים אריות שטרפו, הם מתקבצים בעשרות, לעיתים במאות,
בתקווה לאכול שאריות מהטרף.

נשרים 1.jpg
נשרים 2_edited.jpg

הנחלת תוצאה

ירגזים ובקבוקי חלב

בימים עברו היה "חלבן" שנהג לספק לבתים בקבוקי חלב שסגורים בנייר אלומיניום, ואת הבקבוקים הוא היה מניח ליד דלת הבית. הירגזי, שהוא ציפור שיר קטנה שסמוכה למשכנות האדם, למד לנקר את מכסה האלומיניום ולשתות חלב, כפי שרואים בסרטון שלהלן.  

התברר כי הירגזים לומדים לפתוח בקבוקים אחרי שנחשפו לבקבוקים שפתחו אחרים. להבדיל מהנחלת מקום, כאן המשיכה היא לתוצאה של מבצע הפעולה ולא למקום בו נמצא המבצע. לכן זו הנחלת תוצאה ולא הנחלת מקום.

tit_edited_edited.jpg
graylag goose_edited_edited.jpg

קונרד לורנץ, מאבות האתולוגיה, מתאר כי אווזים לא ניסו לצאת מפתח בגדר המכלאה, וכאילו לא ראו את הפתח, עד אשר ראו אווז אחר עובר דרך הפתח.
גם כאן הפעולה של פרט אחד היא הגירוי לפעולה של פרט אחר שנמשך לפעולה ולתוצאתה.

chimp_edited.png

הגברת תגובה (חיקוי)

המבצע מדגים לצופים אך לא ברור כמה הוא מודע ומכוון.

שימפנזים מפצחים אגוזים בעזרת אבנים. הם מניחים את האגוז על אבן וחובטים בו בעזרת אבן נוספת.  צעירים צופים בפרטים בוגרים ולומדים מהם לפצח אגוזים. לימוד ההתנהגות הזו נמשך שנים! - לא ברור כמה הבוגרים מודעים שצופים בהם ולומדים מהם לפצח אגוזים. לכן, הורשה זו של התנהגות היא חיקוי בו המבצע לא בהכרח יודע שמחקים אותו.

bumblebee_edited_edited.jpg

תרבות בחרקים!

למידה חברתית יש אפילו בדבורים! הן לומדות מצפייה בחברותיהן למשוך אליהן שרוך שמחובר לקערית צוף.

הסרטון שבקישור הבא מציג כיצד דבורה לומדת למשוך את השרוך ולחשוף את קערית הצוף. דבורים אחרות שצפו בדבורה מושכת את השרוך ידעו מיד לעשות את אותה הפעולה, כלומר למדו מצפייה וחיקוי.
הדבורה הראשונה לא מודעת ככל הנראה לכך שצופים בה ולומדים ממנה, ולכן זו הגברת תגובה.

הוראה פעילה

כאן פרט אחד מלמד במודע פרט או פרטים אחרים, להבדיל מהצורות הקודמות בהן לא ברור אם וכמה פרט מודע לכך שלומדים או נמשכים לפעילותו או למקומו.

דרישה להוראה: המורה צריך לדעת מה התלמיד למד וכבר יודע.

ההגדרה להוראה (teaching or coaching) שמקובלת בחקר קוגניציה בבעלי חיים היא: "פרט אחד [המורה] מלמד, אם רואים שהוא משנה את התנהגותו רק בנוכחות פרט אחר חסר-ניסיון [התלמיד] והדבר כרוך במחיר כלשהו עבור מורה, או לפחות אינו מקנה לו עצמו תועלת מיידית. התנהגות זו של המורה מעודדת, מענישה, מקנה ניסיון, או משמשת דוגמה לתלמיד. בזכות זאת, התלמיד רוכש ידע או מיומנות כלשהי מוקדם יותר בחייו, ביתר מהירות או ביתר יעילות מכפי שהיה רוכש אחרת".

ציטות 1_edited.jpg
ציטות 2.jpg

הוראה בברדלס (צ'יטה)

זו כנראה הדוגמה המוכרת ביותר של הוראה פעילה. הצ'יטה האם צדה טרף אך לא קוטלת אותו, אלא מביאה אותו אל הגורים שלה ומשחררת אותו מולם  כדי שהם יצודו אותו. ככל שהגורים גדלים והופכים מיומנים יותר, היא מהממת את הטרף פחות ופחות, עד שהגורים לומדים לצוד לבדם (ראו דקה 22 בסרטון שבקישור). התנהגות דומה נצפתה גם בחתוליים אחרים. 

על פי הגדרת ההוראה, האם משלמת מחיר בכך שאינה אוכלת את הטרף מיד אלא מניחה לגורים להתאמן בציד. היא מודעת למידת המיומנות של הגורים ובהתאם מהממת את הטרף ברמות שונות שמתאימות ליכולות הציד שלהם.  כך היא מלמדת את הגורים לצוד, מה שהיה נמשך זרמן רב יותר ללא ההוראה וההנחייה של האם.

הוראה  בסוריקטות

בדומה לציטות, גם הסוריקטות, שהן טורפים אפריקאים קטנים (כמו חתול קטן) נוהגות ללמד את גוריהן לצוד. הן מביאות לגורים טרף בדרגות שונות של הימום. למשל, תחילה הבוגר מביא לגורים עקרב מת, אחר מביא עקרב שממנו הוסר העוקץ, ולבסוף מביא עקרב חי עם עוקץ ומשגיח כי הגורים יודעים לטפל בו.

סוריקטות_edited.jpg

תרנגולת ואפרוחיה

כאשר תרנגולת מסתובבת עם אפרוחיה וכולם יחד מלקטים זרעים ומזון אחר מהקרקע, התרנגולת האם נוהגת להנחות את האפרוחים: היא חופרת עבורם מקומות בהם ניתן ללקט מזון. בכל פעם שהם מנסים ללקט מזון לא אכיל כמו זרעים מרים או רעילים, היא מגבירה את הקירקורים שלה ואת תכיפותם. כך היא מלמדת את האפרוחים מה מותר להם לאכול ומה מוטב לא לאכול, וגם זו הוראה.

תרנגולת_edited_edited.jpg
dolphin_edited_edited.jpg

הוראה בדולפין

דולפינן מגן על האף עם ספוג

לחופי אוסטרליה יש דולפין קטן (דולפינן) שניזון ממיגוון רחב של מזון ימי ובכלל זה צדפות או תמנונים ודיונונים שמסתתרים בקרקע הים. התברר כי יש אוכלוסיה של דולפינן שנוהגת לקטוף ספוגים שגדלים בים, לאחוז אותם בקצה הלסתות הארוכות שלהם וכך כשהספוג מגן על החוטם שלהם הם מחטטים בקרקעית הים אחרי צדפות וטרף אחר. כלומר – הספוג מגן על החוטם מפני עפר הקרקעית ועצמים אחרים שיכולים להיות בה. התנהגות זו אופייניות בעיקר לנקבות הדולפינן שמשתמשות בה יותר מאשר זכרים, והאימהות הן שמלמדות את הוולדות שלהן להשתמש בספוגים ככלי שמגן על החוטם ומסייע בחיפוש מזון בקרקעית הים.

תרבות בבעלי חיים - סיכום

בעלי חיים רבים  מעבירים (או לומדים) התנהגות שאותה לא ירשו גנטית. כאשר ההתנהגות מאפיינת רק אוכלוסיה מסויימת ולא אוכלוסיות אחרות (כלומר - אינה מאפיינת את כל הפרטים באותו המין) הרי שזו תכונה תרבותית, בדומה לתרבות האנושית שמאפיינת עמים או קבוצות מסויימות אך לא עמים או קבוצות אחרות. 
הדוגמאות שהובאו מראות כי תרבות במובן זה קיימת גם בבעלי חיים. הצגתי ארבע צורות של העברת מידע בין פרטים  שבמרביתן הפרט שמדגים את ההתנהגות אינו מודע לכך שלומדים/מחקים אותו. עם זאת הצגתי גם דוגמאות להוראה פעילה בה פרט אחד מלמד אחרים.

יצירת קשר

לשאלות והזמנת הרצאות בנושאים שונים אודות בעלי חיים

Thanks for submitting!

david1_edited_edited.jpg

פרקים מתוך הקורס "קוגניציה בבעלי חיים" שניתן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב

פרופסור דוד עילם

bottom of page